טוב שם, משמן טוב 

רקע

בסקירה זו נתאר פסק-דין חדש (21.9.23), במחלוקת בגין "לשון הרע", בין סוכן מכס לבין לקוח שעשה שימוש בשירותיו (1).

הלקוח עלה מרוסיה לישראל והביא עמו חפצי בית במכולה. עקב אי-שביעות רצון משירות סוכן המכס, פרסם הלקוח פוסט בפייסבוק בשפה הרוסית, שהמליץ שלא לעשות שימוש בשירותיו.

סוכן המכס הגיש תביעת לשון הרע בסך של 100,000 ש"ח, אך בית המשפט דחה את התביעה. 

מה היה סיפור המקרה?

הלקוח עלה מרוסיה לישראל בשנת 2020, ושכר שירותיו של סוכן מכס כדי לשנע את חפציו האישיים במכולה לישראל. 

בעבור השירות, שילם הלקוח לסוכן המכס כ-14,000 ש"ח.

לאחר שהגיעה המכולה, היא נשלחה לבדיקה פיזית, ולאחר שהגיעה לבית הלקוח, טען הלקוח לנזקים שנגרמו לה.

בשנת 2021, פרסם הלקוח פוסט בפייסבוק בשפה הרוסית, אשר תיאר את השירות שקיבל מסוכן המכס, עיכובים שנגרמו, תשלומים נוספים שנדרש לשלם לו, ואת הנזק שקרה לחפצים, ואת התכחשות הסוכן לנזקים. עקב כך, קרא הלקוח שלא לעשות שימוש עוד בשירותי סוכן המכס.

הסוכן הגיש תביעת לשון הרע בסך של 100,000 ש"ח, בה טען כי פרסום זה גרם לו לנזקים, והיה על הלקוח להגיש לו מכתב התראה לפני תביעה במקום לפרסם את הפוסט. הסוכן טען עוד, כי מדובר בחפצי בית ישנים וכי בפרסום נפלו אי דיוקים שונים. כמו כן, טען הסוכן כי הלקוח הסיר את הפרסום, ללמדנו שלא היה בו אמת.

מנגד, הלקוח טען שכל הפרטים בפוסט אמיתיים, ואין מדובר בלשון הרע. כמו כן, טען כי במכולה היו פריטים יקרים כגון סט פורצלן שקיבלו כמתנת חתונה וגם הוא ניזוק. 

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט ציין כלי לפי חוק איסור לשון הרע, קיימת הגנה הנקראת "הבעת דעה", לפיה מותר פרסום בתום לב, אם:

"הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות".

בית המשפט הדגיש כי הבעת דעה כזו מותרת בעיקר שמדובר בביקורת צרכנית, משום שביקורת כזו משרתת את הציבור והן את בעל העסק, אם הוא מעוניין לשפר את השירות. 

לגופו של עניין, קבע בית המשפט, ביקורת הלקוח בפייסבוק מהווה ביקורת צרכנית על עסק של סוכן מכס, עניין ציבורי, שירות שלו יזקקו צרכנים נוספים בעתיד. בית המשפט הדגיש כי הלקוח לא השתמש בשפה משתלחת או פוגענית במיוחד אלא רק שיתף את רשמיו מן השירות, וזו ביקורת לגיטימית. בית המשפט ציין גם שהפרסום בוצע מספר חודשים לאחר היבוא, זאת לאחר שהלקוח ניסה להסדיר את המחלוקת בדרכי שלום ולא הצליח. 

בית המשפט דחה את טענת הסוכן לאי-דיוקים בפרסום וקבע שעניין זה אינו מהותי, שעה שהלקוח סבר שהפרסום הוא (הלקוח אינו מומחה בתחום היבוא, נפלו אי דיוקים לגבי אגרות שונות וכו'). 

בית המשפט קיבל את הסבר הלקוח שהפרסום נמחק משום שחשש מתביעה, ולא משום שלא היה בו אמת. 

בית המשפט הדגיש שכאשר מדובר בביקורת צרכנית ברשת האינטרנט, בדרך כלל, ידו של חופש הביטוי על העליונה, לעומת טענת לשון הרע. 

לאור כל זאת, נקבע שמדובר בפרסום ביקורת לגיטימית, נדחתה תביעת לשון הרע של סוכן המכס, והוא חויב בהוצאות משפט של 8,000 ש"ח.

הפניות:

(*) הכותב עובד במחלקת מיסוי עקיף במשרד קסלמן וקסלמן, והוא עו"ד המתמחה בדיני מכס, מס קניה, מיסוי עקיף, יבוא, יצוא, היטלי סחר, רגולציה וסחר בינלאומי; המאמר משקף את דעתו של הכותב בלבד, ואין לראות בו כמתן חוות-דעת משפטית; 

(1) ת.א. (שלום חיפה) 50003-08-21, פסק-דין מיום 21.9.23, כבוד השופטת סיגלית מצא. סוכן המכס רשאי לערער לבית המשפט המחוזי.